<h1>תוספות לרבינו שמשון ב"ר אברהם משאנץ — כתובות</h1>
<h2>דף כ:</h2>
[כתובות צ"ח ע"ב] דאמ' להו טלו אחת מדעתו של בעל הבית כו'. תימ' לי אכתי אי מעביר על דעתו הוי שליח אמאי מעל שהאורחין העבירו על דעתו של שליח, ואמ' לי ר' יכולני לומ' שגם האורחין אמרו הרי אנו נוטלין שתים לדעתך ואחת מדעתינו, אבל אין צריך דדווקא שליח בעינן דלימ' הכי שלא יסברו אורחים כשאומ' סתם שלדעת בעל הבית אומ' כן, אבל מה שהם לוקחים יותר ממה שאמ' שליח יודעים הם שעושים מדעתם ולא מדעת שליח.
<h2>דף כא.</h2>
[כתובות צ"ט ע"א] נתן לו דינר של זהב כו'. תימ' לפי מה דאמ' בהזהב [ב"מ מ"ד ע"ב] דינר של כסף אחד מעשרים וחמש' של זהב היכי קאמר הכא והביא לו בשלש חלוק בשלש טלת הוה ליה למימ' בשלש וחצי דינר חלוק, ועוד לא מצינו מנה קדמוני מופלג משלנו כל כך להוקיר הזהב ולהוזיל הכסף, דעכשיו לא מצינו שיהא יקר הזהב על הכסף יותר ממשקלו אלא י"ב שקלים, ועוד דקש' ההיא דבכורות פרק יש בכור [נ' ע"א] גבי פדיון הבן דקאמ' התם דקיהיב ליה דינרא טירינא שריפ' ומהדר ליה שתותא וזוזא, ופריך אי הכי עשרין נכי דנקא הוו, אלא יהיב ליה זוזי ושתותא, והשת' תימ' על הלשון דקאמ' זוזא ושתות' הוה ליה למימר חומשא מהדר ליה דהכל אחד, אלא ה"פ ועיקר דמילת' דדינר של זהב פי שנים בדינר של כסף לפי שכבד וגם עב הוא מדינר של כסף כדאמ' באילו טריפות [חולין נ"ה ע"ב] ובשילהי מסכת חגיגה [כ"ז ע"א] כעובי דינר של זהב, וגם כבד יותר מכסף ושוקל דינר של זהב פי שנים בדינר כסף, לפיכך דינר של זהב נמכר בכ"ד של כסף אבל משקל במשקל אין שוה משקלו של זהב אלא י"ב של כסף, וכן מוכיח (באיגרת) [באגדת] ר' אלעזר בן הורקנוס דקאמ' התם כתב שקלי זהב שש מאות וכת' וכסף שקלים חמשים הא למדת ששקלים חמשים של זהב ששוו שש מאות של כסף, א"כ נמצאת למד שמשקל של זהב י"ב של כסף, וזהו לפי משקל שלנו כשהוא מזוקק, ואע"ג דבזבח' פ' בת' [קט"ז ע"ב] פריך להני קראי ומשני להו בעניין אחר, מיהו לפי פשוטם של מקרא משמעותם לפרש כמו שמפ' באגדה דר' אלע', ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, והשת' אתיא שפיר ההיא דבכורות [שם] מהדר ליה זוזא של (המעות) [הכרעות] שנותן קולבון לכל דינר של כסף דדינר של זהב נמכר בכ"ד של כסף ולכל ב' דינרי' של כסף דהיינו חצי סלע אדם נותן הכרע כדתנן בפ"ק דמסכת שקלים [ב' ע"א] הנותן סלע ונוטל שקל נותן שני קולבנות, ומפר' בגמ' שאחד הנותן ואחד הנוטל נותן קולבון, אלמ' בכל שקל ושקל נותן קולבון, ובסלע איכא ב' שקלים דרבנן והתם בשקל דרבנן איירי, וכדתנן נמי בפ"ק דחולין [כ"ה ע"ב] ובפ"ק דמסכת שקלים [ב' ע"א] ומייתי לה בפ' בת' דביצה [ל"ט ע"ב] האחין השותפין שחייבין בקולבון פטורין ממעשר בהמ', ופר' רש"י האחין שחלקו וחזרו ונשתתפו חייבין בקולבונות, כל ישראל הוזקקו ליתן מחצית השקל בראש חדש אדר לקרבנות ציבור, והיטילו חכמים עליהם על כל אחד ואחד להוסיף קולבון לכל חצי שקל שיביא דהיינו שקל דרבנן דסלע היינו שקל דאורייתא, ומפני שהם חצאי שקלים חתיכות דקות ופעמים שמחליפים אותם במנים ונותנין הקולבון בהכרע שכן מנהג שמוכרים לשולחני שוקלין בוויתור, ואמ' חכמים לוויתור הקולבון לכל משקל ומשקל, ובדין הוא דהני אחין שמביאין שקל שלם ביניהם לא יתנו כי אם קולבון [אחד] לפי שאין שם אלא משקל אחד, אבל חכמים היטילו עליהם שני קולבנות שלא לפחות מחבריהם ולמעט את ההקדש, הא חזינן מיהא שלכל חצי שקל ההוא שקל דרבנן, כ' פ' [כל פעם] כשפורטו לחנווני נותן קולבון להכרע, דהקולבון הוא חצי מעה כדמפ' נמי במתני' בפ"ק דשקלים [ב' ע"א], הילכך לכ"ד דינרי' של כסף ששוקל לקנות דינר של זהב שהוא י"ב שקלים דרבנן נותן י"ב קולבנות שהם שש מעות ושש מעה כסף דינר, ולפיכך לא כלל ההוא זוזא בהדיה השתותא ולימ' חומשא, כל זה דקדק ר"ת.
<h2>דף כא:</h2>
[כתובות צ"ט ע"א] אלא אי אמרת מעביר על דבריו הוי בעל הבית אמאי מעל. ומה שהביא לו חלוק קטן ורע חשיב כמו לא שוו דליפשו שטרי עילואי.
[כתובות צ"ט ע"א] אי הכי שליח אמאי מעל. וא"ת אמאי מעיקר' נמי אין מעילת השליח אלא אטלית, ויש לומ' דס"ד השת' דכיון דאייתי ליה שוה שש בשלש אפילו מוסיף על דבריו לא הוי אלא שליחותיה הוא דקעביד שכך היה רצונו אם ימצא שוה שש בשלש שיקנה לו טלית מן המותר, אי נמי מעיקר' ס"ד מעילה אחלוק ומדרבנן מועל השליח, אבל עכשיו אפילו מדרבנן אמאי ימעול, אי נמי לא משמ' השת' מעילה אטלית דס"ד הואיל וקנה שוה שש בשלש אותם שלש שנשארו הרי הם כמו חולין שבידו, ומשני אטלית דמשום הכי לא נפק לחולי'.
[כתובות צ"ט ע"א] כל שכן דהושוו תרתי סרי. כן הוא וודאי כפי' הקונ' תרתי סרי גדולים דהיינו יותר מכפליים דהקונה הרבה יחד מוזילי גביה טפי מהקונה מעט, ויש ספרים שכתו' בהן בהדי' דהוה שוו טפי מתרתי סרי ולפיכך לא מעל בעל הבית שהרי העביר על דעתו ומפסיד בעל הבית (בבן) [בכך] שאם היה קונה בשש היה שוה יותר מכפלים, והשת' אתי שפיר דבקטנית מעל שאפי' יקנה הרבה ביחד משום הכי לא מוזלי גביה טפי דכנא כנא בפרוט', אלא א"כ נפרש דחשיב ליה מעביר אע"פ שלא היה שוה אלא תרתי סרי בצימצום, א"נ תימ' בקטנית אמאי מעל דהא פשיט' בקטנית נמי אם נתנו לו תחילה שוה שש בשלש כמו כן בשלשה הנשארים היו נותנים לו שוה שש, מ"ר.
